משפחה בהתפתחות 

משפחה בהתפתחות

שאלה:
היום הבן הבכור שלי חזר מבית הספר, נכנס כרוח סערה הביתה (זה קורה מידי פעם כשהוא רב עם מישהו) התיישב לאכול, משהו בצלחת לא מצא חן בעיניו ופשוט זרק את זה על הרצפה. כמובן שאני ישר איבדתי קצת את העשתונות, דבר שגרם גם לו להתפרץ ולכעוס. מה עושים במקרים כאלה, איך מגיבים להתנהגות בלתי הולמת בלי לאבד את העשתונות?
 
תשובה:
נכון שהיינו רוצים שילדינו יהיו נחמדים, מנומסים ומגיבים בבגרות על הבעיות בחייהם?
טוב, נו מה לעשות, שעל מנת להגיע למצב כל כך מוצלח נדרשת מאיתנו ההורים עבודה רבה בדרך...

אם הילד מגיב בקלות בזעם ובפרצי רגשות, כדאי שאני ההורה אשמש לו דוגמא הפוכה.
קודם כל שילמד דרכי שאפשר להבין, לשקול ואז להגיב. (נצטרך להציב דוגמא כזאת הרבה שנים כדי שהיא תופנם).
איך עושים זאת? איך שומרים על הראש כשאנחנו "בעין הסערה"?
דבר שמאד עוזר שלא להיסחף לסערת רגשות הוא מטרה.
מטרה מתבקשת אחת היא להעביר מסר חד משמעי שלזרוק צלחות על הרצפה זה לא סטנדרט מקובל.
ופה המסר יכול לעבור בצורה קרה וברורה שאת זה לא עושים (בלי לצרוח).
מטרה לא פחות חשובה היא לחזק את הקשר עם הילד. הילד חוזר מחוויה לא מוצלחת מחוץ לבית, מתיישב לאכול וגם בבית אמא לא מבינה אותו, לא קולטת איזה אוכל נכון לו - ואוכל זה קשר.
אם ילדך רגיש לאוכל וקפדן, תשתדלי בתחום הזה להיות יותר מדויקת. דרך האוכל אפשר לבנות קשר עם ילדים שלא אוהבים עצות ודברי-חינוך. ההתכוונות לגלות את טעמו המדויק של הילד ולבשל מאכלים שאהובים עליו, לעיתים עושה עבודה של אלף מילים.
נכון, זהו תהליך ארוך של בניית קשר דרך אוכל, אך הוא ישרת אותנו כל החיים.
ואם פספסנו היום, לא נורא, אפשר להצליח מחר.

לסיכום: בלי ליפול לסערת הרגשות שלו, מסר על התנהגות בוטה צריך להיות חד משמעי - את זה לא.
יחד עם זאת, כדאי לצאת במרץ לבניה וחיזוק של הקשר עם הילד.

שאלה:
מה עושים עם ילדה שנעלבת המון?
 
תשובה:
אם בתך נעלבת המון היא ללא ספק ילדה מאוד רגישה ועדינה. בהחלט לא קל לילדים הרגישים להתמודד עם העולם שבחוץ, ולא קל להוריהם לצפות במחזה מן הצד.
חשוב להפריד בין הרגישות עצמה, (תכונה חיובית שקשורה לרמת קליטה גבוהה ומדויקת של אנשים ומצבים, כמו גם - אליה וקוץ בה - של איפה משהו לא זורם כמו שצריך) לבין הקושי להתמודד עם מה שנקלט.
כאימא, ניצב בפנייך האתגר, למרות הדאגות והחששות שודאי מתעוררים (שמא ילדה כל-כך פגיעה לא תמצא את דרכה בחיים, למשל) "לשמור על הראש", למענה.
כמו בסדנה להעצמה אישית, המתרחשת הפעם בבית, במסגרת המשפחתית, חפשי דרכים לחזק את ביתך כך שכשתיתקל במצבים לא מדויקים, תוכל להמשיך בשלה. העולם המחשבתי, עולם של יצירה מנטאלית שקטה ומתפתחת, הוא העולם הטבעי לילד. להעצים את עולמה המחשבתי של הילדה זו דרך לצייד אותה בכלים אשר יאפשרו לה לממש את ברכת-הרגישות, שכה מכבידה עליה עכשיו.
אפשרי לביתך את רעיונותיה בלי לשפוט אותה ובלי לחוות דעה, עודדי אותה בלי מילים להיות בפעילות של יצירה מנטאלית. כשבתך תקלוט שמכבדים את צורת החשיבה שלה עד הסוף וללא תנאי, לאחר שתתאמן שוב ושוב בתוך הבית בלהיות היא עצמה, היא תגיב פחות ברמה הרגשית ולאט-לאט תוכל להבהיר לסביבה שלטריטוריה שלה כבר לא נכנסים.
בהצלחה ובתקווה שתזהי התחזקות בדרכה.


מדור זה עוסק בשאלות בנושא הורות.
אנחנו, מורות לפיזיקה משפחתית, נשיב מנקודת המבט של תחום זה.

"פיזיקה משפחתית מתארת את החוקים שחשוב להכיר לצורך התפתחות. היכרות עם תחום החשיבה הופכת את החיים מסבל מתמשך לתהליך התפתחות, וזה מאד מרגש. אנשים לא מבינים מה קורה להם, אבל מתהליך של התדרדרות הם יוצאים תוך פרק זמן קצר לתהליך התפתחות טבעי שאבד להם בילדותם. לכן הידע מכונה פיזיקה משפחתית - שפת אם להתפתחות האדם". אירינה אוסוסקין, הוגת הידע.